גמילה מחיתולים

הכל על תהליך גמילה מחיתולים

אפרת קידר
ילד בשירותים

רוצים לגמול אותך, בייבי? כך גומלים קטנטנים מחיתולים

היי בייבי, ההורים שלך חושבים שהגיע הזמן שלך להיגמל מחיתולים. אולי בדיוק חגגת שנתיים, אולי בקרוב שולחים אותך לגן עירייה, בכל מקרה – נפלה ההחלטה. בקרוב אומרים לחיתול 'שלום ולא להתראות', אבל מאיפה מתחילים? זמן לדבר על גמילה חכמה, שעובדת בשלבים בייבי, לפני שנתחיל, הנה תקציר בשביל הגדולים שמטפלים בך:

גמילה מחיתולים היא חלק טבעי מההתפתחות של הפעוט שלך. סביב גיל שנתיים, שלוש או ארבע, צריך להיפרד מהחיתולים. חשוב להכין את הפעוטות לתהליך, לבטוח בהם ולתת להם להרגיש "גדולים" ואחראים, כדי לפתח אצלם מוטיבציה פנימית שתקדם את התהליך. אנחנו יודעים, זה מפתה "לנדנד" כדי למנוע "פספוסים", אבל כדאי להתאפק ולהעביר את האחריות לקטנטנים. 

בייבי, שנתחיל?

יבוא יום, ולגשת לשירותים לא יהיה עניין. ההורים שלך אפילו לא ידעו שהלכת, או מה עשית שם - פיפי או קקי, אבל לפני שיגיע היום הזה (והוא יגיע) צריך לגמול אותך מחיתולים. הורים רבים חוששים מהשינוי, חרדים מפספוסים ומתמלאים ברגשות דאגה כלפי הספה. כל אלו הן תחושות טבעיות לפני שיוצאים לדרך חדשה. אני פה כדי להרגיע – יש לי שיטת גמילה סדורה.  

"הילד שלי תיכף חוגג שלוש וצריך לגמול אותו לפני גן עירייה, מה עושים?!"

אם בעבר הורים היו שואלים מתי להתחיל לגמול, כיום רוב ההורים בארץ מתאימים את עצמם לסטנדרט של גני העירייה ומתחילים לגמול אחרי שמלאו לבייבי שלהם שנתיים.  הסיבה היא שבישראל נכנסים לגן עירייה או מועצה בגיל 3, וההורים נדרשים להביא אליו ילדים גמולים. זה מייצר אצלם לחץ היסטרי. עד שנת 2014 הצורך ביועצת גמילה בחיתולים לא היה גדול כל כך, אבל היום, כשעננת הגן מרחפת מעל ראשיהם של הורים לפעוטות, יחד עם הצורך להכין את הילד – גם הילד נכנס ללחץ. 
 
 

העיקרון החשוב ביותר: גמילה מחיתולים – בשלבים ובהדרגה

הורים רבים טועים לחשוב שהגמילה היא שלהם, בעוד שצריך לזכור שהיא דווקא שלך. הילד הוא זה שצריך להיות 100% "על זה". וזו האחריות שלך לבוא ולהגיד באופן עצמאי לגמרי, בייבי, מתי יש לך פיפי או קקי - לדעת לפשוט את התחתונים, להתיישב על הישבנון או הסיר ושם (ורק שם) לעשות את מה שצריך. כדי שזה יצליח, תפקיד ההורים הוא לאפשר את זה, ובהתחלה -  במנות קטנות. עוד לא נולד הילד שיכול להצליח בבת אחת. בתור מדריכת הורים, אני יכולה להמליץ להורים שלך לפעול לפי פעולה ממוטיבציה פנימית. מה זה אומר? ילדים לא צריכים לקבל פרס על ביצוע פעולה טריוויאלית כמו פיפי בשירותים. ילדים כמוך אוהבים להרגיש בוגרים וגדולים, ומבינים שכדאי להיות גדולים. ברור – זה מאפשר לך להיות גאה בעצמך, והשמחה של ההורים מחזקת את זה אפילו יותר. כך נוצרת מוטיבציה פנימית שחיונית להצלחת התהליך, ונוצרת בך ההבנה שהגמילה מקדמת אותך ומסייעת לך להרגיש שיש לך משמעות גדולה בעולם. לשמחתך ולשמחת הגדולים שמטפלים בך, בייבי, הגדרתי שיטה בת 5 שלבים שתסייע לך להיפרד מהחיתול. במשפט אחד: בכל שלב ושלב ההורים צריכים לתאם איתך את הציפיות ולהסבירי לך מה מצופה ממך בשלב זה. 
 

#1 ההכנה – שלב קדם-גמילה

בייבי, בשלב הראשון יכינו אותך לתהליך וצריכים להשקיע הכי הרבה. זה הזמן שלנו, ההורים, לעבוד. מה עושים?

  • מקריאים ספרים: קיימים מגוון ספרים על הנושא כמו "קקי חומי", "הסיר של לולו". גם אני כתבתי ספר בשם "אורי גדול" (שאפשר למצוא באתר שלי), ומטרתו היא להכין ילדים לתהליך הגמילה ההדרגתית. 

  • משחק עם בובות: מושיבים את הבובה על הסיר או הישבנון, ומתארים את הסיטואציה: "הנה, הבובה עושה פיפי"

  • משחק על יבש: לאפשר לילד לשבת על סיר או ישבנון "על יבש". זה שלב אימון והוא מעולה לתהליך.

  • לוקחים אותך לשירותים באופן יזום: אמא עם בת, אבא עם בן –מראים לך דרך דוגמה אישית – מודלינג. 

#2 שלב התחתונים

בשלב הזה יציעו לך, בייבי, ללבוש רק תחתונים בבית. לא צריך לשנות את סדר היום, או לקחת חופשה. מתחילים אחר הצהריים בבית, מהרגע שחוזרים מהגן ועד ארוחת הערב, למשך שעתיים. בפרק הזמן הזה לא יצפו ממך לעשות בסיר או בשירותים, אלא רק לשמור על תחתונים יבשים. הצמצום לפרק זמן קצר של שעתיים בלבד מאפשר לילד לחוות הצלחות. וחשוב להגדיר מה זו הצלחה – להתאפק ולא ללכלך את התחתונים. לאו דווקא אם הלכת לשירותים או לא. ילדים רבים מצליחים להתאפק שעתיים, אבל אם דורשים מהם יותר שעות, הסבירות שיצליחו – פוחתת.
 

#3 מעלים הילוך – כל אחר הצהריים

אחרי שהצלחת להתאפק במשך שעתיים, ההורים יאפשרו לך ללכת עם תחתונים במשך 3–4 שעות, עד שעת השינה. כעת ההצלחה מתחילה לגדול. זה לא רק להתאפק – אלא גם להצליח להגיע לשירותים או לסיר בזמן. 

#4 שלב סוף השבוע

אחרי שהצלחת להתאפק במשך 3–4 שעות יאפשרו לך להיות כ-ל סוף השבוע בתחתונים, ואנחנו בוחנים: האם יש יותר הצלחות מאשר אי הצלחות. אם כן – עוברים לשלב הבא.

#5 יוצאים מבית

כעת אפשר להביא את הילד לגן.

חשוב לדעת: תהליך 5 השלבים מתייחס לשעות היום בלבד.

יש הורים ששואלים אותי: "זה לא מבלבל את הילד – להיות בגן בחיתול ובבית בתחתונים?"

אז אני עונה בפשטות, ששום דבר לא יבלבל אותך, כל עוד אנחנו משתפים אותך באופן מלא בתהליך.   כשיש תהליך אחד שמתאים לכולם, לא משנה איזו בעיה צצה – אם זו חרדה מהישיבה על האסלה או להוציא את הצרכים מהגוף, ואם נולד אח חדש במשפחה ולא מתחשק לך לשתף פעולה – אני מתייחסת לכל אלה כאתגר רגשי-התנהגותי. בעיות פיזיולוגיות הן יוצאות הדופן, ובדרך כלל הרגש וההתנהגות הם אלה שמציבים את רוב האתגרים. ההורים צריכים להסיק מכך שהילד מפחד או שיש לו התנגדויות, ולכן הפתרון הוא לייצר אצל הילד מוטיבציה להתגבר על הבעיה, ולעורר מוטיבציה ומסוגלות. כאן בדיוק הטריק – זו כבר לא הבעיה של ההורים שלך, אלא שלך, ולך יש השליטה וזכות ההחלטה מה לעשות, איך ומתי. ואיך באמת עוזרים לך? מגבירים את המוטיבציה שלך, את תחושת המסוגלות ומעודדים הבנה של המושגים הנדרשים לגמילה. מהי בגרות, מה המשמעות של בחירה וכדומה.

טעויות נפוצות בתהליך גמילה מחיתולים

באופן טבעי, הורים מלאים בכוונות טובות. אבל גם ההורים הכי נפלאים טועים לפעמים. הטעויות הכי נפוצות שאני מכירה בתהליך גמילה מחיתולים הן:

    - תזכורות תכופות ללכת לשירותים      - הובלה ויוזמה מלאה, במקום להעביר אחריות לילד     - לתת עונשים ופרסים שקושרים את תהליך הגמילה למוטיבציה חיצונית

גמילה מחיתולים בלילה

עד עכשיו דיברנו על גמילה בשעות הבוקר. ומה עם גמילה בזמן השינה? היא קשורה יותר לעניין הפיזיולוגי של הגוף. בגוף יש מנגנונים ביולוגיים, וכשהם בשלים לכך, הסוגרים בגוף מגיבים לבשלות הזו. לכן בגמילת לילה אנחנו, ההורים, נשתדל לתת לך, בייבי, ליזום את התהליך, ולא לעשות זאת בעצמנו.  4–5 בקרים שהחיתול של הלילה שלך יבש, ישמשו האינדיקציה שלנו שאפשר להיפרד מהחיתול גם בלילה. אצל רוב הילדים זה קורה שנה אחרי תחילת התהליך. יש ילדים שאצלם זה קורה מהר ובבת אחת, אך זה פחות נפוץ. 

במקרים שבהם ילד מגיע לגיל 5 והוא עדיין לא גמול בלילה או בזמן השינה, אפשר לעשות גמילה יזומה מצד ההורים. איך עושים את זה?

  • מתאמים ציפיות: מסבירים שנקום בלילה כדי ללכת לשירותים.

  • מעירים: מעירים את הילד כל 4 שעות באופן יזום ולוקחים לשירותים. שלב זה יכול להימשך מספר חודשים.

  • מתי משחררים? כשלילה אחד שומעים שהילד קם לבד, ניגש לשירותים וחזר למיטה לישון.

ואם הגמילה מהחיתולים לא מצליחה - מתי לפנות לעזרה

ישנם כמה מקרים שבהם כדאי לפנות לעזרה מקצועית. למשל:

  • כשהילד לא משתף פעולה כי הוא מפחד להוציא את הצרכים מהגוף או מפחד להוציא צרכים באסלה

  • כשהילד עובר שינויים רבים בחייו והוא בהתנגדות לתהליך

  • כשהילד חווה עצירות כרונית וההורים מפחדים שהוא מתאפק

חשוב לדעת: לא כל מדריכות ההורים הן יועצות גמילה, ולהיפך - לא כל יועצות הגמילה הן מדריכות הורים. כך שכדי לקבל מענה מקצועי ומקיף חשוב לפנות למישהי מוסמכת עם ניסיון בגמילה.  

מה זו רגרסיה בגמילה מחיתולים, ומה יכול לגרום לה?

כדי שלא נתבלבל, אבהיר שתהליך תקוע ועומד במקום הוא לא רגרסיה. רגרסיה היא ממש הליכה אחורה וחזרה לשלבים מוקדמים יותר בתהליך. רגרסיה בגמילה מחיתולים מוגדרת כמצב שבו מתחילים פספוסים אחרי שהגמילה שלך מבוססת במשך חודשיים–שלושה או יותר, והביקורים שלך בשירותים נעשו ביוזמתך בתקופה הזו. מפספוס אחד זה הופך ל-2–3 פספוסים ביום.  רגרסיה בגמילה מחיתולים זו תופעה נפוצה, ובדרך כלל עלולה להתרחש אם קרה לך משהו ברמה הרגשית. יכולים להיות לה כמה גורמים:

  • חוסר תמיכה של הגן בתהליך הגמילה

  • שינויים ביחסים במשפחה: אם ההורים רבים לידך

  • היעדרות ניכרת של ההורים: אם ההורים שלך נמצאים בבית פחות ממה שהתרגלת

  • נולד אח חדש: אם ההורים פחות זמינים לך

כל התהליכים האלו הם שינויים רגשיים, שיכולים לגרום לרגרסיה. הגישה שלי היא שצריך לטפל במקור לבעיה וכדי שזה יצליח, ההורים צריכים לעבור הדרכה מקצועית - להבין מה הם יכולים לעשות כדי להשפיע עליך, ולתקן את החסך הרגשי שנוצר.

בייבי, הגיע הזמן לסכם את השיחה על גמילה מחיתולים

גמילה מחיתולים היא תהליך שיעניק לך תחושת עצמאות ושליטה מדהימה. בדרך לשם ההורים שלך צריכים "לשחרר" ולהסביר לך מה האחריות שלך בתהליך.