אימא, אמרו לך שצריך ללכת לבית החולים כשיש צירים סדירים, אבל מה זה בכלל צירים סדירים?! מתי ללכת לבית החולים? מיילדת מנוסה עונה על כל השאלות
לפני שתינוק נולד, מגיעים הצירים, אך מה עם צירים מדומים (תופעה נפוצה), צירים מוקדמים (עלולים להוות בעיה) ואיך מקדמים צירים!? כל המידע לפניך.
לפני הכל כדאי לדעת – רובן המכריע של הלידות טובות ומסתיימות באופן חיובי. אך אם חוששת ויש לך ספק, לכי להיבדק!
מה זה בכלל צירים?
צירים הם התכווצויות של שריר הרחם, שמטרתם לקדם את התינוק אל עבר פתח הנרתיק. צירים מופיעים בדרך כלל אחרי שבוע 37, אבל יש נשים שיחוו צירים לפני כן – אלו מוגדרים "צירים מוקדמים". אם את חווה צירים חזקים לפני שבוע 37, כדאי לפנות לבדיקה.
הסיבות הנפוצות לצירים מוקדמים:
- התייבשות
- דלקת בשתן
יכולות להיות סיבות נוספות, ובכל אופן במידה ואת חשה בצירים מוקדמים – גשי להיבדק. אחרי בדיקה מקיפה שכוללת חיבור למוניטור, בדיקת אורך ופתיחה של צוואר הרחם – נוכל לדעת מה כדאי לעשות. הטיפול עבור צירים מוקדמים יכול להיות באמצעות נוזלים ולעיתים גם תרופתי. נקודה נוספת, גם אם חווית צירים מוקדמים, אין זה בהכרח מעיד כי תלדי לפני הזמן.
חשוב לזכור כי פעמים רבות צירים אלו אינם מקדמים לידה, ואינם בהכרח מעידים על בעיה, אך בהחלט יש צורך לבדוק שאכן לא מדובר בצירים המובילים ללידה מוקדמת, ולכן ההמלצה היא לגשת למיון יולדות.
מה באמת ההרגשה בזמן הצירים?
לכל אחת שעדיין לא חוותה צירי לידה יש חשש שהיא לא תדע לזהות שהכאב אותו חשה הינו ציר, אבל זו הבטחה –כשזה יגיע, את תדעי.
ובכל זאת כשנשים ניסו להגדיר את התחושה, הן תיארו:
- כאבי מחזור - אבל בעוצמה חזקה בהרבה
- כאבי בטן תחתונה
- כאבי גב
מה זה צירי ברקסטון?
אולי נתקלת במונח "צירי ברקסטון" – או בשם השני "צירים מדומים". מדובר למעשה בהתכווצויות בטניות או רחמיות, אשר אינן מובילות ללידה.
צירי ברקסטון הינם מצב טבעי ושכיח, שבו הגוף לעיתים "מתאמן" בצירים, בניגוד לצירי לידה, ההתכווציות יהיו לא סדירות ועוצמתן לא תעלה בהדרגה. כדאי שתעקבי אחר הדפוס והעוצמה שלהן, ובמידה ויש ספק לגשת להיבדק.
איך להקל את כאבי הצירים?
יש המון דרכים להקל על הצירים. זה מאוד אינדיבידואלי, אני ממליצה לנסות מגוון של שיטות בשלבים השונים:
- תנועה – תנועות גדולות ומעגליות של האגן בעמידה או בישיבה על כדור פיזיו.
- מים - אני ממליצה להישאר במקלחת מתחת לזרם מים שמופנה לאזור שכואב. אפשר לבחור בין מים חמים לקרים לפי העדפה אישית
- כרית חימום באזור הכאב (גב\בטן תחתונה), שימי לב רק להיזהר מכוויה.
- מכשיר "טנס"- מכשיר המעביר זרם חשמלי בפולסים, יש נשים שמאוד מקל עליהן השימוש במכשיר, אפשר לשכור מ"יד שרה". (שימי לב שאסור להכניס אותו למקלחת)
- להיעזר במגע – להפעיל את השותף או השותפה בבית – ממש כמו מגע אחרי חבלה, כשלוחצים על האזור שכואב – אם כואב הגב, כדאי להפעיל עליו לחץ (באמצעות היד).
- לנשום נשימות עמוקות ואיטיות – הן מפעילות את המערכת הפרא-סימפטית ומשככות כאב
- קול – נסי להוציא קול נמוך של בס
- מוזיקה - תדליקי מוזיקה, תרקדי עם הצירים, תסיחי את דעתך עם דברים אחרים
"מה לעשות אם אני מוגבלת בתנועה"?
כשאת במיון יולדות או בחדר הלידה, ויש צורך בניטור, אפשר לשאול אם יש מוניטור אלחוטי. לא תמיד אפשר או צריך לעשות מוניטור בשכיבה, ואפשר לעמוד או לשבת על כדור. ואם הוא אלחוטי –תוכלי לנוע איתו בקלות. כמו כן – תשאלי, לא תמיד צריך ניטור רציף.
איך תדעי אם זה זה, ושהלידה מתקרבת?
שני תנאים חייבים להתקיים כדי לקבוע שמדובר בצירים שמקדמים לידה:
- צירים סדירים
- צירים כואבים
צירים סדירים – מה זה בכלל?
צירים שמגיעים בצורה תכופה – בכל 2–3 דקות (כך שבכל 10 דקות יש 3–4 צירים), והמצב הזה נמשך שעה לפחות – יעיד ככל הנראה שאת בצירים סדירים, וזה בדיוק הזמן להגיע לבית החולים.
צירים כואבים, כמה כואבים הם צריכים להיות?
הצירים צריכים להיות כואבים באופן כזה שידרוש ממך לעצור את מה שאת עושה באותו הרגע, לנשום ולעיתים להתחיל לנוע עם האגן.
אז מתי לבוא לבית החולים?
ככלל, למי שמעוניינת להגיע בשלב האקטיבי של הלידה, אני ממליצה להגיע כאשר הצירים כואבים וסדירים, למשך לפחות שעה. יחד עם זאת, אם את מרגישה לא בנוח, כואב לך, את לא נינוחה? בואי למיון יולדות.
באילו מקרים עדיף להגיע מוקדם ולוא דווקא לחכות לצירים סדירים?
- במידה ויש צירים ובעברך ניתוח קיסרי, חשוב להגיע ברגע שמתחילים כאבים, מכיוון שיש חשש לקרע ריחמי.
- מי שגרה רחוק ורוצה להספיק לקבל אפידורל.
- לידות חוזרות: מתקדמות יותר מהר מלידות ראשונות. עדיין, כדאי לחכות לכלל האצבע של שעה לפחות, אבל חשוב מצד שני להקשיב לגוף
וחשוב להזכיר כאן, שצירים הם לא הסימן היחיד שמבשר על הלידה –
- הפרשה צמיגית
- דימום וגינלי
- ירידת מים
לפני שאנחנו נפרדות, זו ההמלצה שלי ליולדות
לידה היא חוויה מדהימה ורבת רגשות ואני רואה בה הזדמנות לאישה לצאת מועצמת. אני ממליצה לבוא ללידה עם ראש פתוח, להחליט מצד אחד מה חשוב לה, למשל להיניק מיד לאחר הלידה או "עור לעור" עם התינוק, ומנגד לאפשר לעצמה גמישות ולהיות קשובה לגוף שלה ולהמלצות הצוות הרפואי- "זה מה שרציתי עד הנקודה הזו, עכשיו אני משנה את דעתי" – הגמישות הזו היא החוזקה שתוכל להוביל אותך לחוויה מעצימה וטובה.
הדוגמא הכי שכיחה היא נשים שמתכננות שלא להיעזר באפידורל, אך מגיעות לשלב בו הכאבים בלתי נסבלים ובוחרות שכן לקחת אפידורל. או לחילופין נשים שבגלל נסיבות שונות ילדו בניתוח קיסרי. בנקודה הזאת יש נשים שיחוו תחושה קשה מאוד של אכזבה מעצמן- אפשרי לעצמך להתחרט, בלי ביקורת עצמית. לידה עם אפידורל או ניתוח קיסרי היא לא פחות מעצימה ואת לא פחות "נחשבת".
לידה היא הזדמנות, אנחנו אלופות, ומגיעה לנו חוויה טובה. בהצלחה!
