אחד הנושאים המעסיקים הורים לבני שנה עד שלוש בעולם כולו הוא נשיכות. ילדים רבים, אך לא כולם חשוב לציין, נוהגים בשלב התפתחותי זה לנשוך וזאת בגלל סיבות מגוונות. ההורה של הילד הנושך מוצא את עצמו פעם אחר פעם חסר אונים גם מול ילדו שלו וגם מול הילד הננשך והוריו.
זוהי סיטואציה לא נעימה לכל הצדדים אולם חשוב לא למהר ולתייג את הילד או הילדה הנושכים כ"נשכנים" ובנוסף מומלץ גם לבקש מהמבוגרים האחרים והילדים לא לעשות כך, מפני שברגע התיוג לוקחים על עצמם הילדים את הזהות אשר נתנה להם, מה שעלול לעשות בדיוק ההפך ולהגביר את התנהגותם הלא רצויה.
למה הם נושכים?
קיימות סיבות שונות לנשיכות, רצון וקושי לבטא תחושה או צורך, התמודדות עם כעס או תסכול, אי יכולת לתקשר, סיפוק צורך של גירוי אוראלי, צורך במרחב אישי ופגיעה בו חיפוש אחר תשומת לב ועוד. חשוב להבין ממה נובעת ההתנהגות של כל ילד וילד באופן אישי, הבנה של הסיבה הבסיסית תעזור למבוגרים שסביב הילד לפתח תגובה יעילה ובכך לגרום להורדת תדירות הנשיכות עד העלמותם כליל.
כשורי שפה בהתגבשות: פעוטות רבים נוהגים לנשוך בגיל בו הם מתחילים לדבר. ברגעים שרק מתחיל להתגבש אוצר המילים שלהם. בשלב התפתחותי זה שבו עדיין קשה להם לבטא את עצמם, הם מתקשים לבטא תחושות במילים, להביע רגשות, תסכול וכעס, במצב כזה הם למעשה מחליפים את המילים בנשיכות.
מה עושים? לעזור להם להגיד את המילים, לחבר בעבורם את המשפטים לתחושות אותם הם חשים. לומר לילד הכועס, "אתה כועס עכשיו?", "אתה עצוב? ", לאט לאט המשפטים יחלחלו גם לאוצר המילים הפרטי של הילד והוא ילמד לחבר מילים לתחושות, אבל לצד ההבנה והאמפתיה חשוב להציב גבול ברור, שקט וחסר פשרות. "אנחנו לא נושכים".
עומס של גירויים: עומס של גירויים עשויים לגרום לילדים רגישים לפנות לנשיכה. אם ילדך מוצף בקולות, אורות או צלילים שגורמים לו לשינוי לא רצוי בהתנהגות נסו לחשוף אותו למינונים נמוכים יותר של טלוויזיה, מחשב או רדיו. הימנעו ממצבים בהם אתם מצויים בתוך המון אדם, בגן השעשועים, בקניון, בסופר.
מה עושים? תכננו את הפעילות שלכם למועדים בהם אתם יודעים שלא יהיו המון אנשים במקום בו אתם צריכים להיות, עשו זאת אחרי שהילד נח ואכל. שוחחו על כך עם שאר המבוגרים המטפלים. אפשר לתת לילד בובה רכה, שתלווה ותעזור לו במצבים לחוצים, בובה כזאת עשויה להרגיע ולתמוך.
בדיקת גבולות: ילדים בכל גיל בודקים גבולות. גם פעוטות בודקים היכן ניצב הגבול, כל הזמן. חשוב לבחור את הגבולות אותם אתם מבקשים להציב לילדכם ולהיות עקבים בהם. הגבול של פגיעה באחר הוא חד משמעי. אולם אמירתו תוך כדי חיוך או צחוק יכול ללמד את הפעוט שמדובר בגבול גמיש ומשעשע.
מה עושים? הציבו גבולות ברורים, חד משמעיים אותם אי אפשר לפרש בכמה אופנים. אל תבצעו, כמובן, בעצמכם את מה שאתם אומרים לילד שאסור.
עייפות: קראתם נכון- גם כאן לעייפות יש השפעה. לא פעם תינוקות, פעוטות, ילדים ומבוגרים מתנהגים בצורה לא רצויה כשהם עייפים ומצטערים על כך אחרי שינה טובה. גם הפעוטות, בשלב שהם עייפים עשויים לנשוך.
מה עושים? אם אתם מזהים שילדכם עייף נסו להקדים את זמן השינה שלו בחצי שעה, אם זה לא עוזר הגדילו את הזמנים. ידעו את המטפלים האחרים במצבים בהם ילדכם לא ישן טוב במשך הלילה כך הם יהיו ערים להתנהגויותיו במשך היום.
רצון לקחת חלק במשחק ולשתף: לא פעם תסכול מאי שיתוף במשחק עשוי לגרום לנשיכה. אם זאת הסיבה שבגללה ילדכם נושך יש לכם יכולת השפעה מרובה, אולם חשוב לזכור כי למידת התנהגות חדשה לוקחת זמן. סבלנות ועקביות חשובים מאוד.
מה עושים? למדו את ילדכם לשתף חברים במשחק ולהשתתף. התערבו, הציעו דרך ופתרון. למדו את ילדכם מהם הכישורים החברתיים הנאותים לסיטואציה.
בקיעת שיניים: לעיתים תופעת הנשיכות מקבילה לבקיעת השיניים. התחושה המציקה בפה והכאב גורמים לרבים לנשוך.
מה עושים? אם זאת אכן הסיבה נסו לתת לילד משהו אחר, גזר, תפוח קר אותם אפשר ללעוס והם עשויים להקל. גם במצב זה, חשוב לשוחח עם המטפלים האחרים של הילד בכדי שיקבל מענה נכון גם כשהוא מחוץ לבית.
מניעה בעזרת אבחון מוקדם: פעמים רבות אפשר למנוע את הנשיכות. הורה שבוחן ממרחק את התנהגות ילדו ומנסה להבין למה ומתי מתרחש הרגע בו תחושת התסכול כל כך גבוהה שהילד פונה לנשיכה, יכול להשתמש גם
מה עושים? בכמה שאלות מכוונות במטרה להבין את הגורם ובכך למנוע את הנשיכה הבא.
1: מה קרה לפני הנשיכה?
2: עם מי הילד משחק?
3: האם תמיד מדובר באותו ילד או ילדה?
4: מהי הסיטואציה? האם יש קושי במשחק? יש רצון לא ממוש ?
5: מי ואך מטפלים בילד שנשך? ושננשך?
ברגע שאתם מזהים את הנקודה שגורמת לילדכם לנשוך אפשר במצב דומה אחר, רגע לפני הנשיכה להסב את תשומת ליבו של הילד הכועס, מתוסכל או מתוח לספר, למשחק, אולי לקרוא לו לטיול בחוץ וזאת על מנת להוריד את המתח ולהסיט את תשומת הלב.
אל תנסו בבית: ענישת הילד הנושך, הבכתו או נשיכתו לא יגרמו לילד להפסיק לנשוך, כי אם להפך. תגובות תוקפניות לא ילמדו את הילד מהם הכישורים החברתיים איתם הוא צריך להתמודד במצבים בהם הוא פונה לנשיכה כמוצא אחרון.
