הורים רבים מגלים שהם הופכם מאושרים כשהתינוק ישן טוב או כשהוא אוכל טוב. הידיעה שהתינוק שלנו אוכל מספיק והוא שווע ורגוע יוצרת תחושה שאנחנו עושים משהו נכון ומרגיעה.
קרן מספרת על האכלת התינוק הפרטי שלה: "מצאתי הנאה גדולה בהכנת המרקים הראשונים, ממרחי הפירות ומנות של דייסת קוואקר ושאר תבשילים חמימים בריאים ומתוקים. הכי נהניתי זה לראות את הפה הקטן שלו נפתח שוב ושוב לקבל עוד ועוד כפית. גם הייתי עושה הכול שהוא יסיים מהצלחת, מספרת לו סיפור, אווירון, בדיחות ואם צריך, אפילו קמה לרקוד לו".
הבן הבכור של קרן לא רק שלמד לאכול הרבה ויפה, "אוכל בריא, טעים, עשיר ומזין, הוא גדל להיות ילד מקסים, שאוהב מאד לרצות את הסביבה שלו ולכן מסיים את כל מה שיש לו בצלחת ואפילו מבקש תוספת".
"הבעיה היא שמרוב ששיגעתי אותו לאכול יפה", אומרת קרן, "לסיים ושיבחתי אותו על כל ארוחה מוצלחת, היום אני רוצה לבקש ממנו שיאכל פחות. אני מתחילה להיות מודאגת שהוא כבר הופך לילד מעט מלא עם חיבה מוגזמת לאכול. עם שני הילדים אחר כך פשוט לא עשיתי עניין מאוכל והנחתי להם ".
ורד יפה חאיק, תזונאית ילדים, מבינה את הדאגה של הורם רבים ואת הרצון שיאכלו וגם את הדאגה של ההורים מהמשקל ומהעלייה המספקת או הפחותה: "תינוקות וילדים יכולים להיות במגוון משקלים וגבהים, וכולם עשויים להיות תקינים. חשוב הוא רצף הגדילה. אם תינוק או ילד היה כל חייו על האחוזונים העליונים של המשקל, משקלו עשוי להיות תקין. זאת לעומת ילד אחר, אשר היה, למשל במשך שנה, בין אחוזונים 25-50 ולפתע קפץ לאחוזון 90 ומעלה".
ורד מדגישה ש"מעבר למשקל, לגובה, וליחס ביניהם, בבואנו לקבוע האם משקלו של תינוק תקין, חשוב לקבל אינפורמציה אודות האכילה שלו. לעיתים תינוקות עשויים להיות במשקל גבוה מהממוצע, וגם ביחס לגובה שלהם (כך שבעצם ניתן תאורטית להגדירם כבעלי עודף משקל) אולם הם ניזונים מהנקה בלבד. במקרים כאלה המצב עשוי להיות תקין, ובכל מקרה אין מה לעשות…"
הורים נוטים לשבח את הילדים שלהם בזמן האכילה האם זה כדאי?
"חיזוקים חיוביים הם כלי חשוב בחינוך ילדים. כל עוד החיזוק ניתן בפרופורציות מתאימות, כחלק משלל חיזוקים אחרים בתחומים שונים- אין בכל בעיה. אם הפוקוס הוא בעיקר על האכילה, או אם החיזוק הניתן מוגזם (למשל- לשבח ילד בן 6 שאכל מרק בכף ולא שפך אינו שווה ערך לשבח כזה עבור ילד בן 3), אז המצב עלול להיות בעייתי".
מה זה אומר "אכלת יפה" – מבחינת כמויות?
"ישנו כלל חשוב ביותר והוא שצריך להנחות אתכם: ההורים קובעים מה יוגש לשולחן (ובכלל- מהו מגוון המזונות שיהיו בבית), מתי תתקיימנה הארוחות ואיפה אוכלים. הילדים הם הקובעים הבלעדיים של הכמויות אותם הם בוחרים לאכול והאם הם בכלל מעוניינים באכילה.
תינוקות וילדים צעירים מאד רגישים לתחושות רעב ושובע. חשוב לשמר את הרגישות הזו ולא לקלקל אותה על ידי האבסה או הפחדות (אם לא תאכל יבוא שוטר) אפילו על ידי הסחות דעת כמו אוירון או טלוויזיה וכו'. כל עוד הילד אוכל ושומר על קצב גדילה תקין כלומר הוא אוכל כמויות המספיקות עבורו".
איך יודעים אם ילד אכל מספיק או כמה עליו לאכול?
מדידות של משקל וגובה לאורך זמן. רק הילד עצמו יודע כמה עליו לאכול. הכמות תשנה מילד לילד ובתקופות חיים שונות (אפילו משבוע לשבוע). כל עוד הילד שומר על קצב גדילה תקין שווה הוא בהכרח אוכל מספיק.
מתי הגיל שצריך להתחיל להקפיד יותר על כמות האוכל וטיבו ?
ורד מסבירה שתמיד יפה שעה אחת קודם. "עוד טרום הלידה חשוב שהאם תכנס להריון במצב תזונתי תקין ותשמור על תזונה מאוזנת ואיכותית במהלך ההנקה. בשלב החשיפה למוצקים חשוב מאד חשיפה למגוון מזונות איכותיים ומזינים. וכמובן להמעיט או לפחות לדחות חשיפה לשתייה מתוקה וחטיפים למיניהם כמו במבה, ביסקוויטים וחטיפים".
ידוע שלא מומלץ להאכיל ילד שהוא מסתובב. אלא רק בישיבה סביב שולחן ולא שהוא רואה טלוויזיה, אבל האם זה בסדר לקרוא להם סיפור בזמן הארוחה או כל שיטה אחרת על מנת שיאכלו?
ורד מסבירה שבעיניה שיחה נעימה או משחק באוכל ברמה מסוימת הם מותרים ורצויים. אך לא מומלץ להסיח את הדעת בזמן האכילה. חשוב לשים לב לאיתותי הילד על תחושת רעב/שובע, דבר שקשה לשים לב אליו כאשר הדעת מוסחת.
טיפים של ורד להאכלה נכונה:
דוגמה אישית- לאכול יחד מגיל מאד צעיר. ילדים לומדים בעיקר ע"י חיקוי.
לדאוג למבחר מזונות איכותיים ומזינים בבית.
להמעיט במזונות מעובדים ובחטיפים תעשייתיים.
להיות קשובים לתחושות רעב ושובע של הילדים, כבר מינקות. לא לכפות אכילה, לא לאיים. להציע ארוחה כשרעבים אך לא מורעבים ולכבד את האוטונומיה של הילד כשהוא מאותת שסיים.
להאכיל ליד שולחן, ללא הסחות דעת.
