חום אצל תינוקות

היי בייבי, ההורים מדדו את החום שלך, והמדחום הראה 37.9°. חום גבוה, לא? הנה מה שצריך לדעת על טיפול בחום גבוה, מתי לפנות למיון ואילו תרופות לבחור

בייבי, לפני שנתחיל, הנה תקציר בשביל הגדולים שמטפלים בך:

לא כל עליית חום היא סיבה לדאגה. למעשה, אם המדחום מראה טמפרטורה נמוכה מ-38°, כדאי לדעת שזה לא מוגדר כחום גבוה. החום עלה? כדאי לעקוב אחרי המצב, ולהיעזר בתרופות, אם יש צורך. במקרים של ספק, כדאי לפנות לרופא זמין, או לחלופין - למוקד חירום או למיון. בייבי, כנראה לא נעים לך עכשיו להיות חולה. אם החום עלה, זה עלול להיות מלווה בתחושה לא נעימה, אבל יש לנו גם חדשות טובות – זה אומר שהגוף שלך עושה את מה שהוא צריך לעשות. כן, החום שעולה הוא רק תסמין שמראה שהגוף מתמודד. הגוף מפריש כימיקלים והמערכות מתמודדות עם מחלה. זה נפוץ ונורמלי. ההורים שלך אולי מודאגים, אבל חשוב שהם יזכרו שזה מצב שאיתו מיליוני תינוקות מתמודדים מדי יום.

בייבי, לא בכל פעם שטמפרטורת הגוף שלך עולה זו סיבה לדאגה. למעשה, קיימת הנחיה קלינית של איגוד רופאי הילדים מההסתדרות הרפואית בארץ: ההנחיה מתייחסת לחום אצל תינוקות, ועליה אני מבסס את ההמלצה החשובה הבאה - חום גבוה אצל תינוקות וילדים מוגדר מ-38 מעלות ומעלה. אז כן, גם אם חברים סיפרו להורים שלך ש-36.5° ומעלה זה חום, מבחינתנו, רופאי הילדים, כשטמפרטורת הגוף של התינוק לא מטפסת ומגיעה ל-38°, זה לא מוגדר כחום גבוה. עם זאת, כדאי להורים לפעול לפי מיטב שיקול דעתם ולשים לב לתמונת המצב הכוללת ולהתנהגות של התינוק. 

יש מצבים גבוליים – אם מדדו אצלך טמפרטורה של 37.8° או 37.9° כדאי לעקוב, אך חשוב לזכור שזה עדיין לא נחשב לחום.

קיימים שני מצבים שבהם חשוב שההורים שלך יפנו איתך למיון:

חשוב לזכור שהערך המספרי של חום הגוף לבדו לא יכתיב את הצורך לפנות למיון (או לחלופין לייתר אותו). אם יש לך פרכוסים, או עליית החום מלווה בכאבים, צמרמורות ועוד בעיות – יתכן שיש צורך ללכת למיון.

יש תינוקות שנשארים עליזים ושמחים גם עם חום של 40°. לכן אני ממליץ להורים שלך, בייבי, להסתכל עליך. כל עוד אין לך בעיה לשתות או לאכול, רמת הערנות שלך טובה יחסית ולא נראה שיש לך קושי או סבל נוראיים - אפשר להיות רגועים. כמובן צריך לעקוב ולוודא שהמצב לא מחמיר.

בייבי, ההורים שלך צריכים לפנות איתך למיון או למוקד חירום במצבים הבאים:

אלו סממנים מדאיגים, מעבר לחום, וחשוב לפנות לעזרה רפואית בכאלו מצבים. רופאי ילדים ומוקדי החירום של קופת החולים יוכלו להפנות למיון במקרה הצורך, ושם יוכלו לבדוק אותך כדי להבין מה הגורם למחלה ולתסמינים האלה. גם אם רופא הילדים שלך והמוקד לא זמינים, ויש צורך – גשו למיון.

אני מעריך את הדעה של אימא ואבא. אם נראה להם שיש בעיה שחייבת בדיקה – אני חושב שאנחנו הרופאים צריכים לכבד את זה. כל עוד מדברים על תינוקות, אני בעד בדיקה כדי שההורים שלך יהיו רגועים – הם יקבלו הנחיות ומידע, יבינו מה שנחוץ להם וככה יוכלו להיות נינוחים בקשר למה שקורה לך מבחינה רפואית. לדעתי, המקום לחינוך רפואי הוא במרפאה ולא במיון, ואם זה לא באמת נחוץ - איני ממליץ להורים לתינוקות להגיע למיון.

אם הגעת לרופא עם ההורים שלך, הוא יקשיב למה שהם מספרים עליך, ובשילוב עם הבדיקה הגופנית יבדוק אם צריך טיפול מיוחד או אם אפשר להשגיח עליך בבית. כל עוד המצב הכללי מחמיר או אפילו "רק" לא משתפר – אין ספק שצריך לפנות לרופא.

אם בעבר הורים היו צריכים להסתפק במדחום זכוכית עם כספית ובמדידה רקטלית או בבית השחי, כיום כולנו יודעים טוב יותר והטכנולוגיה התקדמה. אני ממליץ על מדחום דיגיטלי מהיר, שאפשר להשתמש בו רקטלית (בטוסיק), בבית השחי או בפה. כדאי לדעת: אצל יילודים (בחודש הראשון לחיים) בבית השחי מדויקת כמו מדידה רקטלית ובחודש הראשון לחיים אפשר להסתפק בכזו מדידה.

כדי לשוב למסגרות החינוך, מוסדות הלימוד ומשרד הבריאות דורשים שהתינוק יעבור  24 שעות ללא חום גבוה. אני, בתור רופא, מבין את זה. יממה ללא חום מאפשרת לומר שהמחלה חלפה. כדי להעניק להורים שלך אישור שיש לך אפשרות לחזור לגן, אני צריך לדעת שהם עקבו אחרי החום שלך, ובטוחים שלא היה גבוה ביממה האחרונה. ההורים שלך לא בטוחים אם מרגישים חום או לא? זו רק סיבה נוספת למדוד.

כדאי לדעת - נורופן עובד מהר יותר, הפעולה שלו נמשכת זמן ארוך יותר והוא מסייע למלחמה בדלקות ולהפגה של כאבים.

המינון הוא לפי משקל הגוף. אני שומע הורים שמספרים שהתרופה לא עזרה, ואז אני שולח אותם לבדוק מה משקל הגוף של התינוק שלהם, ולברר אם הם הקפידו על המינון הנכון.

נרות: לעיתים קשה לתת לתינוק תרופה דרך הפה, ואז הנר יכולה להיות בחירה נוחה. צריך לשים לב שהנר מגיע במינון קבוע, עם פיזור תרופה שאינו אחיד בנר, כך שאי אפשר לחצות אותו. לעיתים המינון לא מספיק לילד, והנר ברמה גבוהה יותר עלול לא להתאים לתינוק. במקרה כזה צריך להתייעץ עם רופא הילדים או עם רוקח – לפעמים, במשקלי ביניים, הם ימליצו לתת נר גדול ואחריו נר קטן, למשל.

מחזיקים את המזרק הייעודי בצד הפה, ומניחים לתינוק לבלוע את התרופה בקצב שלו. אם צריך, לוחצים מעט ולאט כדי לטפטף את התרופה לתוך הפה.

חשוב לזכור שחלק מהמינונים על גבי התרופות במיליגרם וחלק מצוינים ב-CC.  חשוב לדעת שכשממירים את מינון התרופה מ-מ"ג ל-CC, הוא עלול להיות פחות מדויק. בחברות שונות, ריכוז החומר הפעיל שונה - צריך לדעת מה התרופה שאנחנו מעניקים לתינוק ולהקפיד להמיר לפי ההנחיות. 

בייבי, אם קיבלת נורופן לפני 3 שעות והחום אמנם ירד – אבל רק קצת, ויש לך עדיין תחושה חלשלושית וסמרטוטית קצת - ההורים שלך בוודאי ישאלו אם אפשר לתת לך תרופה מסוג אחר, והתשובה היא כן.

הניסיון הקליני מהשטח ומההורים מראה שמתן אקמול ונורופן לסירוגין מסייע, אבל בגלל חשש של בלבול בין התרופות – מטעמי בטיחות ההמלצה של האיגוד בישראל ובעולם היא לא לשלב.

ההורים שלך רוצים לשלב בכל מקרה? חשוב שיהיו זהירים. הורים - רשמו איזו תרופה נתתם לתינוק, מתי נתתם ואיך – ואל תתחילו מהשילוב מיד. כשנותנים תרופה דרך הפה צריך לתת לתרופה הזדמנות להיספג, ולחכות לפחות שעה, אם לא יותר. אם החום לא ירד אפשר להיעזר בעוד תרופה, אבל כדאי להקפיד על מרווח של שעתיים או שלוש שעות לפחות בין תרופה לתרופה.

הורים, התינוק סובל? החום גבוה? שלבו את התרופה השנייה, ובפעם הבאה, כשחלף מספיק זמן מהנטילה האחרונה של אותה התרופה (אקמול – 4-6 שעות ממנה למנה, נורופן – 6-8 שעות ממנה למנה), אפשר לתת אותה שוב. 

תופעות הלוואי נדירות, סביר שיופיעו אצל תינוק מיובש או כשנותנים את התרופה שלא לפי ההנחיות. בדרך כלל תרופות שמיועדות להורדת חום, ובעיקר אצל תינוקות וילדים, הן תרופות בטוחות מאוד. למרות זאת – אם צצו אצלך תופעות לוואי שמחייבות התייחסות מיוחדת (הן מפורטות בעלון השימוש) או אם נראה להורים שלך שמשהו לא בסדר אצלך אחרי שקיבלת תרופה – אין סיבה להתלבט או לחכות, וצריך לפנות לייעוץ רפואי.

בייבי, מגוון גדול של מחלות עלול לגרום לך לפריחה. אם ההורים שלך מבחינים בפריחה אחרי מחלה עם חום, יכול להיות שזה נורמלי. בספרות מתועדים מקרים של מחלות חום ופריחה אחרי 1–3 ימים. אבל חשוב לזכור שחלק מהמחלות שגורמות לפריחה הן מחלות קשות, שאנחנו מחסנים מפניהן, ויש כמה מחלות שכיחות שכדאי להכיר.

אם אתם מעבירים את היד והפריחה נעלמת בלחיצה – המקור של האדמומיות הוא בעור, ולא בכלי הדם, ואז אין כנראה סיבה לדאגה. אחרת – כדאי לפנות לייעוץ רפואי.

צריך לזכור שלעיתים פריחה מצביעה על דלקת קרום המוח. אם יש ספק, אין ספק – אם אתם רואים משהו שאתם לא מכירים, חשוב לפנות לרופא. היום, בעידן הדיגיטלי, אפשר לשלוח תמונה לרופא או להתקשר לאחד המוקדים ולקבוע תור טלפוני. המוקדים פועלים עד 22:30 בדרך כלל. התייעצו עם קופת החולים שלכם.

בייבי, הגיע הזמן לסכם את השיחה על חום גבוה,

ההורים שלך כנראה מודאגים, אבל בדרך כלל חום גבוה אינו סיבה לדאגה. אם החום שלך גבוה מ-38 מעלות או אם עולה בך מצוקה כלשהי, כדאי לפנות למוקד חירום להמשך טיפול – עד שההרגשה שלך תשתפר. הורים - יש לכם ספק? מודאגים? החום "גבולי"? כדאי להתייעץ עם רופא ילדים. לבריאות.