ד"ר ברוך קושניר, מומחה בגמילה מחיתולים, התארח בדף הפייסבוק של האגיס וענה על שאלות. לכל מי שפספס את האירוח אספנו כאן את 6 השאלות הכי מרכזיות ומשמעותיות לכם בגמילה מחיתולים. לכל המתחילים, המפספסים והנגמלים בלילה – כתבה שתעשה סדר בגמילה מחיתולים.
איך יודעים שהילד בשל לגמילה מחיתולים?
מדובר באחת השאלות שחוזרות על עצמן- הילד מגיע לגיל שנתיים או 3. הוא מתעניין בשירותים או למעשה צריך להגיע לגן גמול. איך יודעים שאפשר להתחיל ואיך יודעים שמדובר בתהליך שיצליח. למעשה יש מספר סימנים לגמילה ולבשלות של הילד.
• ילד מגיע למצב בו הוא מוכן מבחינה פזיולוגית ויודע מתי הוא עושה, בדרך כלל גם מודיע לנו.
• הוא יודע להלביש ולהסיר בגדים
• מסוגל קוגנטיבית להבין מה אנחנו רוצים והיכן לעשות את הצרכים
• נהוג לחשוב שסביב גיל שנה וחצי עד 3 הילדים בשלים ומוכנים להיפרד.
מוכנות היא עניין מורכב כיוון שיש לה חלק בתרבות שלנו. יש מוכנות של הילד אבל גם הסביבה וההורים צריכים להיות חלק מהמוכנות הזאת בגמילה מחיתולים.
ד"ר ברוך קושניר מפתיע ואומר שהמוכנות החשובה ביותר היא לא מוכנות הילד, אלא מוכנות ההורים. הם אמורים להיות מוכנים ולעודד את הילד. יש כיום שיטות שבהם ההורים מאפשרי לתינוק לעשות את צרכיו מגיל לידה. לכל דבר ההורים צריכים להיות מוכנים לתהליך עצמו. חשוב שההורה יהיה קשוב לילד ויתאים את התהליך למוכנות של הילד ולילד עצמו. הכל ברגישות גדולה ובסבלנות.
איך מתחילים בגמילה
תהליך הגמילה עבור הילד הוא מעבר מהרגל אחד להרגל שני. ילדים, מהרגע שנולדו מקבלים חיתול והם משתמשים בו תקופה ארוכה. המסר שלנו הוא שזה השירותים- עושים הכל בחיתול. השינוי הוא להראות את המיקום לעשות ולעבור ממקום של חיתול לשירותים. לחלק מהילדים זה קל יותר אבל חלק מהילדים יצרו חיבור או תלות בחיתול ולהם לא קל להיפרד מהחיתול.
התפקיד שלנו כהורים הוא לעשות את התהליך קל. האחריות של ההורים לזרום על הילד ולהיות שם בשבילו. אפשר להתחיל בשיחות, בספרים או בסרטים. רוב הילדים נחשפים לבד לשירותים ולכן זה נראה בעיניהם טבעי להגיע לשם. כדאי לעודד שיחה על זה ולהוריד חיתול כשמקריאים סיפורים על הנושא.
סימנים למוכנות לגמילה מחיתולים
מה קורה כשהילד מפספס
כולם כמעט מכירים את הנושא- היד נגמל ופתאום מפספס. איך הורים צריכים להתייחס לרגרסיה או לפספוסים של הילד, לאחר שנגמל, זו שאלה שעולה אצל הורים רבים. הילד פתאום מפספס בבית במשחק או במכונית.
יש הורים שמרגישים שהמצב מתסכל או מכעיס. חשוב לנסות להבין מה גרם לנסיגה ומה הסיבות לנסיגה יכולות להיות שונות ולמעשה לא תמיד נדע מאיפה הם הגיעו. אבל התפקיד ההורי הוא להבין ולהכיל את הפספוסים ולהיות רגועים. חשוב לא להפוך את תהליך הגמילה לבסיס לעימותים. הדבר הראשון הוא תגובה נכונה וגם כמובן לא לכעוס.
חשב להבין מתי זה קורה ואולי למנוע את זה לפני כשזה קורה. אל תייחסו את התופעה של פספוסים לכך שהילד עסוק או מרוכז במשחק. זה בדרך כלל לא נכון. אל תעבירו הרגשה שהילד מאכזב, התייחסו עניינית לפספוס.
הילד מסרב לשבת על האסלה
גם זו בעיה החוזרת על עצמה- ילד מסרב לשבת על האסלה. לעיתים זה משהו רגעי. אבל חשוב להבין שיש שני סוגי בעיות ומקורות לבעיה של קושי לישיבה על האסלה. הילד לא מעוניין לשבת מסיבות שונות אבל זה לא משהו קבוע, אלא משתנה ועל ידי עידוד קל הוא מתרצה. הסיבה השנייה היא חרדה.
חרדה- יש ילדים שחרדים מישיבה על האסלה. את זה חשוב לגלות ולזהות. בשלב הגמילה הראשוני כמו הקראת סיפורים והסרת החיתול, יש מקרים שההתקדמות נעצרת והילד מתנהג ומסרב. חשוב לזהות את העניין ולהבין שישנה בעיה. נסו להשוות את זה לילד שלא רואה טוב- לא תוכלו לעודד או ללחוץ עליו לראות טוב, אלא נצטרך לילד משקפים. לפעמים גם בתהליך הגמילה זה קורה- בעיה אמיתית, חרדה שקיימת והפתרון הוא לא המשך הגמילה באופן רגיל, אלא עזרה חיצונית. לפעמים זה קשור לעצירות או בעיה אחרת ולפעמים קשה להבין מה גרם לקושי. הטיפול הוא התמודדות עם החרדה.
הילד גמול ביום אבל לא בלילה
כל מה שקשור לגמילה במהלך היום לנו ההורים יש מרחב פעולה די גדול ויכולת להשפיע. כל מה שקשור לגמילה בלילה לא קשור אלינו. גמילת לילה מתרחשת באופן טבעי ורואים שהילד קם עם חיתולים יבשים.
בתהליך הזה אין לנו הרבה מה לעשות כדי לקדם את התהליך. עקבו אחרי הימים היבשים ואז הסירו את החיתול.
אם זה לא קורה לבד והילד ממשיך להרטיב ניתן לנסות ולהסיר את החיתול ולתת לו לישון כך בלי חיתול. אם הילד ממשיך להרטיב לאחר 10 ימים מומלץ להחזיר את החיתול. אין טעם לכבס כל יום את כלי המיטה ולתת לו תחושב לא נעימה.
לגבי שתייה בערב והרצון של ההורים להעיר את הילד בלילה. ילד גמול לא צריך עזרה חיצונית או לקיחה לשירותים. ילד שנגמל יכול לקום לבד וכל הדברים החיצוניים לא מועילים בגמילה.
גמילת לילה מתרחשת לבד וקשורה לבשלות של הילד. היא מתרחשת אצל ילדים שונים בזמנים שונים ולעיתים גם קשורה לגנטיקה
לא נגמל מקקי
זה קורה הרבה פעמים שילד נגמל מפיפי ולא מקקי. חשוב להבין מה הבעיה ומה עוצר אותו. יש ילדים שפשוט מבקשים חיתול לעשות קקי. חשוב הבין שזהו סימן של חרדה ששולטת בילד ולהתנהגות שלנו ההורים יש משמעות גדולה ביכולת לפתור את הבעיה או להחריף את החרדה.
יש לילד בעיה וזה הפתרון שהיד מצא לעצמו- לבקש חיתול. חשוב אפשר לילד להמשיך ולתת לו חיתול. אל תעליבו את הילד או אל תמנעו ממנו לעשות בחיתול. רוב הילדים יגמלו לבד לאט לאט בלי לחץ. אם זה מפריע לכם, לפני שאתם מונעים חיתל מומלץ להגיע להתייעצות, כדי לא לייצר בעיה גדולה יותר
וכמובן חשב לזכור
• גמילה היא תהליך שחשוב שההורים יהיו חלק ממנו
• אל תלחצו על הילד ואל תשוו אותו לאחרים
• תנו לילד להיגמל בקצב שלו
• היו קשובים ופנויים לגמילה
• אל תקשרו בין גמילת יום לגמילת לילה
