החופש הגדול כבר נגמר ואם התחלתם בתהליך גמילה איך כדאי להמשיך אותו גם בגן ואיך להתמודד עם הקשיים? ד"ר ברוך קושניר עונה על השאלות
המציאות לא פשוטה כשאתם הורים ללד בן כמעט 3 שעולה ממש בימים הקרובים לגן חובה. המציאות עוד יותר מורכבת אם לכל הלחצים במעבר אתם מתמודדים גם עם גמילה מחיתולים. חוק חינוך חובה מגיל 3 יוצר לחץ אצל חלק מההורים לחץ נוסף סביב הגמילה ובעיקר קושי להבין שמדובר בתהליך שבו עליות וירידות.
לפני שמתחילים בתהליך הגמילה צריך לוודא שהילד מוכן לגמילה מבחינה פיזיולוגית, פסיכולוגית, מנטלית ופיזית. בדרך כלל ילדים מוכנים לגמילה סביב גיל שנתיים וחצי. יחד עם זאת ניתן לראות שילדים מחבר העמים, ילדים במזרח הרחוק ובאתיופיה גמולים סביב גיל שנה והיום יש טרנדים של גידול ילדים בלי חיתול. ילד נולד עם "שירותים צמודים". בגיל מסוים מבקשים ממנו לשנות את המציאות. יש ילדים שהשינוי קל להם ואחרים – קשה להם לבצע את המעבר. המושג "המוכנות של הילד" קשורה גם למוכנות של ההורים וליישום תוכנית הגמילה בצורה ברורה וחכמה.
ד"ר ברוך קושניר, פסיכולוג קליני המנהל מרפאות לטיפול בהרטבת לילה ובחרדת אסלה מדגיש ש"תהליך הגמילה חייבלהיות באווירה רגועה תוך עידוד ותמיכה בילד וללא עימותים עם הילד או פגיעה בדימוי ובביטחון העצמי של הילד".
התחלה חדשה ושינוי כמו כניסה לגן חדש יכולה ליצור תופעה של רגרסיה בגמילה לילד גמול גם אצל ילדים שהגמילה נעשתה אצלם בקלות או אפילו ביוזמתם וגם לילדים שתהליך הגמילה אצלם היה ארוך יותר. גם אם יש נסיגה אצל הילד אסור להתאכזב ממנו, להציב לו דרישות או להפעיל עליו לחץ גלוי או סמוי, אלא צריך לתמוך בו ולעודד אותו ולחזק את הביטחון העצמי שלו.
ד"ר ברוך קושניר בכללי ברזל בתהליך גמילה
גמילה מוצלחת מחיתולים וגם התגברות על רגרסיה בגמילה מחייבת הקפדה על מספר כללי אצבע. אסור לחשוש להחזיר לשימוש את החיתול. אם נוצר מצב של נסיגה ולא יודעים מה לעשות עדיף להחזיר את החיתול ואז בלי לחץ להבין את הגורם לקושי. חשוב להבין את הילד ולהזדהות איתו ולא להפעיל עליו לחץ, שיגרום לו לאי-נוחות. התנהלות בצורה רגועה, בשיתוף פעולה עם צוות הגן יעזור לילד להתמודד עם הגמילה.
כללי אל תעשה
אל תפעלו מתוך לחץ – הוא לא יתרום לתהליך הגמילה.
הימנעו מיצירת עימות עם הילד.
הימנעו מביטויי כעס על הילד.
הימנעו מהשפלות ישירות או עקיפות – אל תשתמשו בביטויים כמו: "רק ילדים קטנים עושים פיפי במכנסיים" או " אפילו ילדים יותר קטנים ממך כבר לא צריכים חיתול".
הימנעו מ"תקליט שבור" – אל תחזרו שוב על משפטים, שהילד כבר מכיר ויודע ולא מחדשות לו דבר, כמו: "פיפי וקקי עושים רק בשירותים" או "בפעם הבאה תודיע כאשר אתה צריך". החזרה הזו משדרת שוב את הציפיות מהילד יחד עם האכזבה ממנו. היא רק מתישה את ההורים, פוגעת בילד ולא תורמת לתהליך הגמילה.
הימנעו מהצעת מתנות כשהתהליך נתקל במכשול – בניגוד לתהליך גמילה חיובי המתקיים על מי מנוחות תוך כדי שיתוף פעולה של הילד, שבו פרסים עשויים לפעול באופן חיובי. כשנתקלים במכשול והילד לא מגיב לפרסים ולחיזוקים רצוי לעצור ולהבין מה מהות המכשול. ניסיונות חוזרים ונשנים להצעת מתנות גדולות ומפתות יכול יצור אצל הילד לחץ ולא יקדמו את התהליך.
הימנעו מחבטת ראש בקיר – כשמזהים חוסר תגובה של הילד לפעולות או למשפטים, רצוי להפסיק את השימוש בהם ובמקומם לנסות ללמוד ולהבין מה מהות המכשול.
הימנעו מהצגת דרישות כלפי הילד – תהליך הגמילה הוא תהליך שהילד עובר. הוא לא חייב שום דבר להורים, גם אם הראה כבר יכולות ושליטה. ההורים צריכים להנחות אותו, לעודד אותו ולחזק אותו עבור התהליך, אך בשום פנים לא להציג דרישות להקניית הרגלי ניקיון.
כללים שכדאי לעשות בשלבי הגמילה:
הכינו תוכנית ברורה ומגובשת – פעלו על פי תוכנית מסודרת שגיבשתם מראש. יש מגוון דרכים ושיטות. אמצו את השיטה שמתאימה לכם.
הכנה מוקדמת – לפני הסרת החיתול מומלץ לחשוף את הילד לספרים ולקלטות בנושא וכך לחזק את ההיכרות ואת המודעות לגבי הפרידה מהחיתול והמעבר לשימוש באסלה.
היו נכונים לנסיגה – ההתקדמות בתהליך הגמילה אינה רציפה בהכרח והיא כוללת עליות וירידות. התאימו את הגישה ואת הקצב לסגנון של הילד. לפעמים האיצו ולפעמים הרפו. ישנם מקרים בהם נוצר צורך להפסיק את התהליך לחלוטין לחזור לשימוש מלא של חיתול.
שימו לב לרטוריקה – דברו עם הילד במילים ובטון דיבור שמעניק תמיכה ועידוד ובשום אופן לא לעג, השפלה, כעס או אכזבה.
השקיעו בשת"פ עם הסביבה הקרובה – שתפו את התהליך עם אנשים אחרים הקשורים בגמילה כמו סבא וסבתא, צוות
הגן ואחים גדולים.
מתי פונים לעזרה מקצועית?
כשמרגישים שיש צורך להניע את תהליך הגמילה, אך לא יודעים כיצד לעשות זאת.
כאשר מתרחשת נסיגה בתהליך הגמילה ודמויות שונות בסביבת ההורים, כמו גננת, יועצת, אחות טיפת חלב וקרובי משפחה, ממליצות על גישות שונות לפעולה.
כאשר מתעמתים עם הילד על תהליך הגמילה וחשים שאתם בדרך ללא מוצא ומתלבטים בדרך הנכונה לפעולה.
כשהילד מפתח עצירות מתמשכת של מספר ימים או מראה ירידה חדה בתיאבון, כדאי לפנות לרופא ילדים.
